Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 149a

גְּמָ' מַאי טַעְמָא? רַב בִּיבִי אָמַר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִמְחוֹק. אַבָּיֵי אָמַר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִקְרָא בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת.

Traduction

GEMARA: We learned in the mishna that one may not read the names of his guests or the appetizers served in his meal from a written list. The Gemara asks: What is the reason for this prohibition? Rav Beivai said: It is a decree lest one erase something that is written on the list if he regrets inviting a particular guest or changes his mind about a particular dish. Abaye said: It is a decree lest one read regular business documents.

Rachi non traduit

גמ' מ''ט. אבל לא מן הכתב:

שמא ימחוק. מן האורחין שיראה שלא הכין להם כל צרכם ויתחרט שזימן יותר מן הראוי וימחוק מן הכתב כדי שלא יקראם השמש: כל הני שמא יקרא בשטרי הדיוטות של מקח וממכר קאמר:

Tossefoth non traduit

בשטרי הדיוטות. פי' בקונט' של מקח וממכר ולעיל בפרק כל כתבי (שבת דף קיז:
ושם) פירש איגרות השלוחות למצוא חפץ:

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּכְתִיב אַכּוֹתֶל וּמִידְּלֵי: לְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא יִמְחוֹק — לָא חָיְישִׁינַן, וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא יִקְרָא — חָיְישִׁינַן.

Traduction

The Gemara asks: What is the practical difference between them? The Gemara answers: There is a difference between them in a case in which the writing is on a wall and it is raised higher than a person can reach. According to the one who says that the decree was made lest one erase something from the list, in a case such as this we are not concerned about erasure because one cannot even reach the writing. But according to the one who says that the decree was made lest one read business documents, we are still concerned in this case.

Rachi non traduit

דכתב. מניינא אכותל בדיו:

ומידלי. שאינו מגיע לשם למחוק: (אפילו גבוה שאינו מגיע לשם למחוק):

וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא יִמְחוֹק, נֵיחוּשׁ שֶׁמָּא יִקְרָא! וְתוּ, לְשֶׁמָּא יִמְחוֹק לָא חָיְישִׁינַן? וְהָתַנְיָא: לֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר. וְאָמַר רַבָּה: אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת, אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי מַרְדְּעוֹת, אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה בָּתִּים זֶה עַל גַּבֵּי — זֶה לֹא יִקְרָא.

Traduction

The Gemara asks: And according to the one who says that the decree was made lest one erase, we should also be concerned lest one read business documents. And furthermore, are we really not concerned lest one erase when the writing is high up? But wasn’t it taught in a baraita that one may not read by the light of a lamp on Shabbat lest one adjust the lamp toward oneself; and Rabba said: Even if the lamp was two statures of a person high, and even as high as two plow handles, and even if it was as high as ten houses one atop the other, one may not read by its light. This clearly demonstrates that when we are concerned that one may violate halakha, we do not distinguish between situations in which such a violation is more or less likely.

Rachi non traduit

אפילו גבוה. שאינו מגיע שם להטות הנר אסור דהואיל ונמוך אסור גבוה נמי אסור שלא תחלוק:

Tossefoth non traduit

ולמ''ד שמא ימחוק ליחוש שמא יקרא. ולא מסיק אדעתיה גודא בשטרא לא מיחלף:

אֶלָּא, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּכְתִיב אַכּוֹתֶל וּמִיתַּתֵּי: לְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא יִמְחוֹק — חָיְישִׁינַן, לְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא יִקְרָא — לָא חָיְישִׁינַן, גּוּדָּא בִּשְׁטָרָא לָא מִיחַלַּף.

Traduction

Rather, there is a difference between them in a case in which the writing is on a wall and it is low down. According to the one who says that the reason for the decree is lest one erase, in a case such as this we are concerned because one can easily reach the writing and erase it. However, according to the one who says that the decree was made lest one read business documents, we are not concerned because a wall will not be confused with a document, and reading from the wall will not cause one to then read business documents.

Rachi non traduit

ומיתתי. שנמוך ויכול להגיע שם ולמחוק:

גודא. כותל:

Tossefoth non traduit

אלא איכא בינייהו דכתיב אכותל ומתתאי. ולא ידענא אמאי נקט מתתאי כיון דס''ד דכ''ע אית להו דרבה:

וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא יִקְרָא, לֵיחוּשׁ שֶׁמָּא יִמְחוֹק! אֶלָּא, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דַּחֲיִיק אַטַּבְלָא וְאַפִּינְקָס: לְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא יִמְחוֹק — לָא חָיְישִׁינַן, לְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא יִקְרָא — חָיְישִׁינַן.

Traduction

The Gemara asks further: And according to the one who says that the concern is lest one read, we should also be concerned lest one erase. Rather, there is a practical difference between them in a case where the writing is engraved on a tablet or on a board. According to the one who says that the concern is lest one erase, in a case such as this we are not concerned. Since the writing is not in ink, there is no concern that he will erase it. According to the one who says that the concern is lest one read business documents, we are concerned. The style of writing is irrelevant in terms of the likelihood that one will end up reading business documents.

Rachi non traduit

ולמ''ד שמא יקרא. היכא דליכא למיחש לשמא יקרא ליחוש לשמא ימחוק:

דחייק. בסכין בתוך העץ בטבלא שאין נוחה למחוק ואדהכי מדכר וליכא למיחש למחוק:

וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא יִמְחוֹק, לֵיחוּשׁ שֶׁמָּא יִקְרָא! וְכִי תֵּימָא: טַבְלָא וּפִינְקָס בִּשְׁטָרָא לָא מִיחַלַּף — וְהָתַנְיָא: מוֹנֶה אָדָם כַּמָּה מִבִּפְנִים וְכַמָּה מִבַּחוּץ וְכַמָּה מָנוֹת עָתִיד לְהַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם מִכְּתָב שֶׁעַל גַּבֵּי הַכּוֹתֶל, אֲבָל לֹא מִכְּתָב שֶׁעַל גַּבֵּי טַבְלָא וּפִינְקָס!

Traduction

The Gemara asks further: According to the one who says that the concern is lest one erase, we should also be concerned lest one read business documents. And if you say: A tablet or a board will not be confused with a document, but wasn’t it taught explicitly in a baraita: One may count how many guests will sit inside, and how many guests will sit outside, and how many portions he will place before them from writing that is on the wall, but not from writing that is on a tablet or a board?

Rachi non traduit

פינקס. כעין לוחות של סוחרים:

כמה בפנים וכמה בחוץ. את מי ומי אושיב בפנים במקום המכובד ואת מי ומי אושיב בחוץ שאינה כל כך ספונין:

אבל לא מכתב שעל גבי טבלא ופינקס. דגודא בשטרא לא מיחלף אבל טבלא ופינקס מיחלף:

הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דִּכְתִיב מִיכְתָּב — מַאי שְׁנָא הָכָא וּמַאי שְׁנָא הָכָא. אֶלָּא לָאו דַּחֲיִיק, וְקָתָנֵי: מִכְּתָב שֶׁעַל גַּבֵּי הַכּוֹתֶל אֲבָל לֹא מִכְּתָב שֶׁעַל גַּבֵּי טַבְלָא וּפִינְקָס!

Traduction

The Gemara attempts to clarify this: What are the circumstances of the case described in this statement? If you say that it was written in ink, what is the difference here, when the writing is on a wall, and what is the difference here, when the writing is on a tablet? Rather, is it not a case of a list that has been engraved, and nonetheless it teaches that one may read from writing that is on the wall but not from writing that is on a tablet or a board?

Rachi non traduit

[דכתיב מיכתב. כתב של דיו]:

Tossefoth non traduit

אילימא דכתיב מיכתב מ''ש הכא מ''ש הכא. פירוש תרוייהו יהא אסור שמא ימחוק:

אֶלָּא: לְעוֹלָם דִּכְתִיב אַכּוֹתֶל וּמִידְּלֵי, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ דְּרַבָּה — דְּרַבָּה תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: מוֹנֶה אָדָם אֶת אוֹרְחָיו וְאֶת פַּרְפְּרוֹתָיו מִפִּיו, אֲבָל לֹא מִן הַכְּתָב. רַבִּי אַחָא מַתִּיר מִכְּתָב שֶׁעַל גַּבֵּי הַכּוֹתֶל.

Traduction

Rather, we should actually explain that the writing was on a wall and was raised. And with regard to what was difficult for you, based on Rabba’s statement that prohibited reading by candlelight on Shabbat regardless of the height of the candle, which presumably means that in our case, too, we should be stringent regardless of the height of the writing, that statement of Rabba is the subject of dispute between tanna’im, as it was taught in a baraita: One may count one’s guests and one’s appetizers from memory, but not from a written list. Rabbi Aḥa permits reading from a written list that is on a wall.

Rachi non traduit

אלא לעולם דכתב אכותל ומידלי. שאינו יכול למחוק ולשמא יקרא לא חיישינן דגודא בשטרא לא מיחלף ודקשיא לך דאע''ג דמידלי ליתסרי כדרבה דאמר גבי נר אפילו י' בתים:

דרבה תנאי היא. דאיכא דחייש לשלא תחלוק באיסור שבת דרבנן ואיכא דמפליג:

Tossefoth non traduit

לעולם דכתב אכותל ומידלי ודקשיא לך דרבה דרבה תנאי היא. לפירוש הקונטרס צ''ל דהשתא דמוקי לה דכתיב אכותל ומידלי למ''ד שמא ימחוק איכא דאית ליה דרבה ולמ''ד שמא יקרא לית ליה דרבה והשתא מיבעיא לן למימר דבדרבה פליגי תנאי כי היכי דפליגי אמוראי דהכא וברייתא קמייתא מיתוקמא שפיר דכתיב מכתב אכותל ומידלי דכולהו אמוראי גודא בשטרא לא מיחלף וקשה לפירוש זה דהשתא לא הוה פלוגתייהו כדהוה מוקמת לה מעיקרא למאן דאמר שמא ימחוק לא חיישינן למאן דאמר שמא יקרא חיישי' וה''ר פורת פירש דאביי ורב ביבי תרוייהו לית להו דרבה דפליגי בכתב אכותל ומידלי למאן דאמר שמא ימחוק לא חיישינן כיון דמידלי ולית לן דרבה ולשמא יקרא נמי לא חייש קסבר גודא בשטרא לא מיחלף ולמ''ד שמא יקרא חייש דקסבר גודא בשטרא מיחלף ואביי לא הוה מוקי פלוגתייהו דרבי אחא ורבנן כרבה דא''כ ר' אחא ע''כ לית ליה דאביי דשרי בכותל אלמא קסבר גודא בשטרא לא מיחלף וא''כ כמאן סבירא ליה דאפילו רבנן לא פליגי עליה דר' אחא אלא משום דאית להו דרבה וגזרינן שמא ימחוק אלא הוה מפרש אביי דכ''ע לית להו דרבה ולא חיישינן לשמא ימחוק במידלי ובגודא בשטרא מיחלף פליגי והא דקאמר ש''מ דרבה תנאי היא הו''מ למימר ודאי לכ''ע לית להו דרבה כדמפרש לאביי אלא דלא מצי למוכח הא בהדיא ולהכי קאמר דתנאי היא וליכא לאקשויי לרבה והא לא מצי למימר דפליגי בחייק מיחק רבי אחא ורבנן ובגודא בשטרא מיחלף פליגי אבל כ''ע אית להו דרבה משום דסברא הוא כיון דחייק ואיתא נמי בכותל פשיטא דבהא לא הוי אמרי רבנן דגודא בשטרא מיחלף וצריך לאוקמא השתא ברייתא דלעיל דחייק מיחק למאן דסבר גודא בשטרא מיחלף וקשה קצת לפירוש זה דה''ל למימר דכ''ע לית להו דרבה ואביי ורב ביבי בגודא אי מיחלף בשטרא פליגי:

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּכְתִיב וּמִתַּתַּאי — לִיחוּשׁ שֶׁמָּא יִמְחוֹק! אֶלָּא לָאו דִּכְתִיב וּמִידְּלֵי, וּשְׁמַע מִינַּהּ דְּרַבָּה תַּנָּאֵי הִיא. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

The Gemara attempts to clarify this: What are the circumstances in which Rabbi Aḥa permits this? If you say that it is written below, low down on the wall, we should be concerned that perhaps one will erase it. Rather, is it not referring to a case in which it is written and the location of the writing is raised such that it is high up on the wall, and conclude from this that the statement of Rabba is the subject of dispute among the tanna’im? The Gemara concludes: Indeed, conclude from this that it is so.

Rachi non traduit

ליחוש לשמא ימחוק. דהא ר' אחא כותל דוקא נקט ואי מתתי מה לי כותל מה לי אגרת:

וְהָנֵי תַנָּאֵי כְּהָנֵי תַנָּאֵי. דְּתַנְיָא: אֵין רוֹאִין בְּמַרְאָה בְּשַׁבָּת. רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר בְּמַרְאָה הַקְּבוּעָה בַּכּוֹתֶל.

Traduction

The Gemara comments that in this matter, these tanna’im are like those tanna’im, who also argued over the same principle, as it was taught in a baraita: One may not look in a mirror on Shabbat lest one see a hair hanging and pluck it. Rabbi Meir permits looking in a mirror that is fixed on a wall.

Rachi non traduit

אין רואין במראה. מירואיי''ר לפי שהרואה במראה אינו צריך אלא לתקן שערות ראשו וזקנו הלכך חיישי' שמא יראה נימין המדולדלות שאינן שוות עם שאר השער ויגלחן:

מַאי שְׁנָא הַקְּבוּעָה בַּכּוֹתֶל — דְּאַדְּהָכִי וְהָכִי מִדְּכַר, שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ נָמֵי: אַדְּהָכִי וְהָכִי מִדְּכַר!

Traduction

The Gemara questions Rabbi Meir’s leniency: What is different about a mirror that is fixed on a wall? In that situation we say that, in the meantime, while one goes to bring scissors or another appliance to cut one’s hair, one will remember that it is Shabbat and that it is prohibited to cut hair. If so, with regard to a mirror that is not fixed on a wall, we can also say that in the meantime one will remember.

Rachi non traduit

דאדהכי והכי. שילך להביא תער או מספרים:

מדכר. שהוא שבת:

הָכָא בְּמַרְאָה שֶׁל מַתֶּכֶת עָסְקִינַן, וְכִדְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ. דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ מַרְאָה שֶׁל מַתֶּכֶת אֲסוּרָה — מִפְּנֵי שֶׁאָדָם עָשׂוּי לְהַשִּׁיר בָּהּ נִימִין הַמְדוּלְדָּלִין.

Traduction

Rather, here we are dealing with a metal mirror, and it is as Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said, for Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: For what reason did the Sages say that a metal mirror is prohibited for use on Shabbat? Because a person may remove hanging hairs with it, meaning that one may use the sharp edge of the mirror itself to cut the hairs. If the mirror is permanently set on the wall, we are not concerned that one will do this. This is similar to the view that one may read writing that is high up on a wall because it is impractical to erase the writing.

Rachi non traduit

של מתכת. שאינו צריך להביא מספרים שהיא עצמה מגלחת השער:

תָּנוּ רַבָּנַן: כְּתָב הַמְהַלֵּךְ תַּחַת הַצּוּרָה וְתַחַת הַדְּיוֹקְנָאוֹת — אָסוּר לִקְרוֹתוֹ בְּשַׁבָּת. וּדְיוֹקְנָא עַצְמָהּ — אַף בַּחוֹל אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ''אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים''. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רַבִּי חָנִין: אַל תְּפַנּוּ אֵל מִדַּעְתְּכֶם.

Traduction

The Sages taught in a baraita: With regard to writing that is under a picture or under graven images [deyokenaot], it is prohibited to read it on Shabbat lest one end up reading business documents. And with regard to an idolatrous image itself, even on a weekday it is prohibited to look at it, because it says: ''Do not turn toward idols [al tifnu el ha’elilim] or make yourselves molten gods, I am the Lord your God'' (Leviticus 19:4). The Gemara asks for clarification: What is the biblical derivation? How does this verse indicate that one may not look at an idolatrous image? Rabbi Ḥanin said: Do not push God [al tefannu El] out of your mind by looking at these images (Arukh).

Rachi non traduit

כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות. כגון בני אדם המציירים בכותל חיות משונות או דיוקנות של בני אדם של מעשים כגון מלחמת דוד וגלית וכותבין תחתיה זו צורת חיה פלונית וזו דיוקנית פלוני ופלונית:

אסור לקרותו בשבת. שמא יקרא בשטרי הדיוטות:

אל מדעתכם. אל אשר אתם עושי' מדעת לבבכם וחלל שלכם. אלילים לשון חללים:

Tossefoth non traduit

ודיוקני עצמה אף בחול אסור. נראה דבשויה לשם עבודת גלולים אמר אבל לנוי מותר כדמשמע מבנן של קדושים דלא הוו מסתכלי בצורתא דזוזא (ע''ז דף נ.) מכלל דאחריני הוו מסתכלי:

מֵפִיס אָדָם עִם בָּנָיו וְכוּ'. עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ אִין, וְעִם אַחֵר — לָא. מַאי טַעְמָא? כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּנֵי חֲבוּרָה הַמַּקְפִּידִין זֶה עַל זֶה — עוֹבְרִין מִשּׁוּם מִדָּה וּמִשּׁוּם מִשְׁקָל וּמִשּׁוּם מִנְיָן, וּמִשּׁוּם לוֹוִין וּפוֹרְעִין בְּיוֹם טוֹב,

Traduction

We learned in the mishna that a person may draw lots with one’s children and family members at the table on Shabbat to see who will receive which meal portion. The Gemara infers: With one’s children and family members, yes, it is permitted, but with another person it is not. What is the reason for this? The Gemara explains that it is as Rav Yehuda said that Shmuel said, for Rav Yehuda said that Shmuel said: Members of a group who are eating together on Shabbat or on a Festival and who are particular with each other that no one receive a larger portion than anyone else are in violation of the prohibitions of measuring, and weighing, and counting merchandise on Shabbat or a Festival, and they are also in violation of the prohibition against lending and repaying on a Festival.

Rachi non traduit

עם בניו ובני ביתו אין עם אחר לא. מדלא תנא ומפיס על המנות:

משום לווין ופורעין. דגזור בהו רבנן שמא יכתוב:

המקפידין. שאין מוחלים ומוותרין זה לזה:

Tossefoth non traduit

בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין משום משקל ומשום מדה ומשום מנין. פירוש לפי שמקפידין זה על זה עוברין אפילו על מה שאין שאר בני אדם עוברין משום מדה כדאמרינן בביצה (דף כט.) יכול אדם לומר לחבירו מלא לי כלי זה אבל לא במדה פירוש כלי שמודדין בו אסור דדמי למקח וממכר והם כיון שהם מקפידים כל כלים הוי לגבייהו מדה לפי שמקפידין לידע שיעורו לשלם להם הכלי וכן משקל ששוקלים ומכוונים זה כנגד זה ביד ואמרינן בביצה אין משגיחין במאזנים ביום טוב ומשום מנין כדאמר בביצה (דף כט:) הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי כו' ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח שאם היו נותנים מאה אגוזים בדינר ולקח כבר תשעים לא יאמר לו תן לי עשרים אגוזים שאתחייב לך עשרה אגוזים שנראה שעושה להשלים הדינר אבל יכול לומר לו תן לי כ' אגוזים סתם ובבני חבורה המקפידים אסור שיבא לידי איסור שיזכירו להשלים וכדברי בית הלל אף משום רבית דכשהם מחזירין זה לזה הם מקפידים מה ששוות יותר וקשה לפירוש זה דאם הלל לא איירי אלא במקפידין אם כן אמאי קאמר לעיל לימא מתניתין דלא כהלל והא הלל במקפידין איירי ומתניתין דלעיל אתי שפיר כוותיה דהא רישא באין מקפידין איירי דקתני שואל דאילו למקפידין אסרינן שאלה לפי מה שפירש' להכי נראה לפרש עוברין משום מדה ומשום משקל כלומר קרובין לבא לידי כך שיעברו משום מדה שע''י שמקפידין זה ע''ז ורגילין ליקח במדה זה מזה גם ביו''ט יעשו כך וגם כל בני אדם הוי אסורין בכלי של מדה כדאמר בביצה (דף כט:
ושם) אבל למקפידין נותן הוא עצה שלא ישתתפו שקרובים הן לבא לידי איסור מדה וכן לידי איסור משקל מתוך שרגילים לשקול על ידי הקפדתן גם ביו''ט לא ירגישו עד שישקלו ולידי מנין כשישאל אחד מהן ס' אגוזים יאמר לו תן לי מ' להשלים ק' כמו שרגילין לעשות ומשום לווין ופורעין ביו''ט כדאמר לעיל דלשון הלואה אסור והם מתוך שמקפידים יזכירו לשון הלואה לפי שיאמר השואל אם אזכיר לו לשון שאלה משמע דהדרא בעיניה לכך אומר לשון הלואה וכדברי הלל אף משום רבית דכשלוין זה מזה כבר באין לידי רבית לפי שפעמים שזה משלם יותר שאע''פ שמקפיד הוא בוש הוא שלא ישלם כמו שהלוהו בשביל שההנהו וכיון שאינו מוחל הוי רבית אבל שאר בני אדם מחלי ולא הוי רבית והשתא מתני' איירי במקפידין דסתם שכנים שאינם חברים מקפידין ומ''מ דרך שאלה מותר ומה שדברו כאן על מקפידין לא אמרינן אלא גבי חבורה שרגילים לישאל זה מזה תדיר ואתי לידי איסור אבל שכנים שאינן תדירין כל כך לשאול זה מזה מותרים ואין לגזור בהם שמא יבאו לידי איסור ולהכי לא משני כי אמר מתני' דלא כהלל דמתניתין איירי כשאין מקפידין משום דסתמא דמתני' איירי במקפידין כדפרישית. מ''ר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source